# י

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/8/10/

וכשיהיה חדוש העולם לעתיד, אז יתנהג העולם על־ידי נפלאות, הינו על־ידי השגחה לבד, שהיא בחינת נפלאות, שלא כדרך הטבע. כי חדוש העולם לעתיד הוא בבחינת ארץ־ישראל, כי עקר ארץ־ישראל הוא על־ידי בחינת (תהלים קיא): כח מעשיו הגיד לעמו וכו’, כמו שפרש רש”י על פסוק: בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, ופרש רש”י שבשביל זה פתח ב’בראשית’, משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, כדי שלא יאמרו אמות העולם: לסטים אתם וכו’, על־כן פתח ב’בראשית’, כי הוא יתברך בראה וכו’. נמצא, שעקר ארץ־ישראל הוא על־ידי כח מעשיו, על־ידי שיודעין שהשם יתברך ברא את העולם.

ולעתיד יחדש הקדוש־ברוך־הוא את כל העולם כלו בבחינה זו של ארץ־ישראל, כי אז יתגלה שהשם יתברך ברא הכל, ואז יחדש כל העולם כלו בבחינת ארץ־ישראל. ועקר קדשת ארץ־ישראל הוא, ששם הוא השגחתו יתברך תמיד, בבחינת (דברים יא): תמיד עיני ה’ אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. ולעתיד, שיחדש את כל העולם כלו בבחינת ארץ־ישראל כנ”ל, אז יתנהג כל העולם כלו על־ידי השגחה לבד, כמו ארץ־ישראל, ואז יתבטל הטבע לגמרי, ויתנהג העולם על־ידי השגחה לבד, שהוא בחינת נפלאות, שלא כדרך הטבע. ואז יתער שיר חדש, בחינת (תהלים צח): שירו לה’ שיר חדש, כי נפלאות עשה. הינו השיר שיתער לעתיד, שהוא נגון של השגחה, בחינת נפלאות, כי אז יתנהג העולם על־ידי השגחה ונפלאות.

כי יש נגון של בחינת דרך הטבע, וזה בחינת (שם יט): השמים מספרים כבוד אל, ומעשי ידיו מגיד הרקיע. שהוא בחינת הנגון והשיר של דרך הטבע, של תכונות השמים, הינו בחינת השירים ותשבחות שמשבחין להשם יתברך על ההנהגה של עכשו, שמנהיג העולם בדרך הטבע. אבל לעתיד יתער שיר חדש של בחינת נפלאות, בחינת השגחה, כי אז יהיה ההנהגה על־ידי השגחה לבד. ושיר החדש הזה שיתער לעתיד, הוא בחינת שיר פשוט, כפול, משלש, מרבע, שעולה ע”ב, בחינת חסד, שעל־ידו יהיה חדוש העולם לעתיד, בחינת: עולם חסד יבנה. ושיר הזה הוא בחינת קול הנ”ל, שהוא משקה את הגן, שעל־ידי קול הזה יכולין להוכיח, בבחינת: הרם כשפר קולך והגד וכו’, כנ”ל.

נמצא, שעל־ידי תפלה זוכין לבחינות הנ”ל, שעל־ידי־זה באין לבחינות קול הנ”ל, שעל־ידי־זה יכולין להוכיח כנ”ל, כי על־ידי תפלה הנ”ל נעשין גרים, ונתגלה הכבוד, ועל־ידי־זה נתפשט הנבואה, ועל־ידי נבואה זוכין לאמונה, ועל־ידי אמונה יהיה חדוש העולם לעתיד, וחדוש העולם הוא בבחינת ארץ־ ישראל, הינו בבחינת השגחה כמו ארץ־ישראל, ואז יתער השיר של השגחה ונפלאות, ושיר הזה הוא בחינות קול הנ”ל:

וזה בחינת: וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה, ויט שכמו לסבל, ויהי למס עובד (בראשית מט). מנוחה זה בחינת נבואה, כמו שכתוב בברוך בן נריה (ירמיה מה): ומנוחה לא מצאתי – זו נבואה, כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה (מכילתא פ’ בא והובא בפירש”י שם). ואת הארץ – הינו ארץ־ישראל. ויט שכמו לסבל – זה בחינת נגון, בחינת שיר חדש הנ”ל, בחינת: בכתף ישאו. ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (ערכין יא): אין ישאו אלא לשון שירה, שנאמר: שאו זמרה ותנו תף. ועל־ידי הנגון, בחינת שיר חדש, על־ידי־זה נתתקן הריח כנ”ל, שהוא בחינת משיח, בחינת (איכה ד): רוח אפינו משיח ה’. וזהו: ויהי למס עובד – זה בחינת משיח, כמו שכתוב (רות ד): ברוך ה’ אשר לא השבית לך גאל וכו’ ותקראנה שמו עובד. וזה בחינת למס – בחינת מסמוס, שממסמסין בדבר שיש לו ריח, כדי שיהיה הריח נודף, כי על־ידי בחינות הנ"ל נתתקן הריח, שהוא בחינת משיח כנ"ל: