# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/8/11/

וזה בחינת ראש־השנה, כי בראש־השנה אז התפלה בבחינת דין ומשפט, כי המשפט לאלקים הוא, ועל־ידי־זה מוציאין כל החיות של הסטרא־אחרא, שינק מדעת ומתפלות ישראל. וזה בחינת (תהלים פא): כי חק לישראל הוא, משפט לאלקי יעקב. חק לשנא דמזונא, כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק זה (ביצה טז), הינו שמוציאין כל המזון והחיות מהסטרא־ אחרא, כי הוא מכרח להוציא ולהקיא הכל על־ידי בחינת משפט לאלקי יעקב, הינו על־ידי התפלה שהיא בבחינת דין ומשפט, שהיא בבחינת מטה עז, שעל־ידי־זה הוא מקיא כל הקדשה שבלע מן הדעת ומתפלות ישראל כנ”ל. וזה בחינת תשרי, בחינת: אתה פוררת בעזך ים, שברת ראשי תנינים על המים (תהלים עד). י’ם ש’ברת ר’אשי ת’נינים – ראשי־תבות הוא צרוף “תשרי”.

ואז, כשמחזיר קדשת הדעת שבלע, אז הדעת והמח בשלמות. וזהו בחינת ראש־השנה, ראש דיקא, בחינת תקון הראש והמח על־ידי מטה עז הנ”ל. וכשמוציאין מהסטרא־אחרא מה שבלע, אז מוציאין גם עצמות חיותו, שהוא בחינת גרים. וזהו בחינת תשרי, בחינת (שמות כג): ואתם ידעתם א’ת נפ’ש הג’ר כ’י גרים הייתם וכו’ – סופי־תבות “תשרי”. ועל־ידי גרים נתגלה הכבוד, ונתפשט הנבואה, ונתתקן האמונה הקדושה, ונתבטל אמונות כזביות.

וזה בחינות תקיעה, תרועה, שברים. תקיעה זה בחינת התגלות הכבוד, בבחינת (ישעיה כב): ותקעתיו יתד במקום נאמן, והיה לכסא כבוד. תרועה זה בחינת רוח־נבואה, בבחינת (במדבר כג): ה’ אלקיו עמו ותרועת מלך בו, ותרגומו: ושכינת מלכיהון בהון. הינו השראת השכינה, בחינת נבואה. שברים זה בחינת בטול אמונות כזביות, בבחינת (שמות כג): שבר תשבר מצבותיהם (כמובא בתיקון יח ובתיקון כא), הינו בחינת בטול אמונות כזביות ותקון האמונה הקדושה, בחינת (תהלים קמה): עיני כל אליך ישברו. ועל־ידי אמונה זוכין לחדוש העולם.

וזה בחינת תשרי, כי בתשרי נברא העולם (ר”ה י:), וחדוש העולם יהיה בבחינת ארץ־ישראל, בחינת השגחה, וזה בחינת ראש־ השנה, בבחינת: תמיד עיני ה’ אלקיך בה מראשית השנה וכו’. ואז יתער שיר חדש כנ”ל, וזה בחינות תשרי, בבחינת (ש”ה ד): תבואי תשורי מראש אמנה: