# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/8/4/

וזה בחינת רעמים. כי על־ידי גרים שנעשין על־ידי מטה עז הנ”ל, על־ידי שהסטרא־אחרא מכרחת להחזיר כל הקדשה שבלעה, עם עצמות חיותה כנ”ל, על־ידי־זה נתרבה ונתגדל כבודו יתברך בבחינת (תהלים צו): הבו לה’ משפחות עמים, הבו לה’ כבוד ועז. וזה בחינת רעמים, בבחינת (שם כט): אל הכבוד הרעים, ה’ על מים רבים. מים רבים, זה בחינת מימי הדעת, בחינת (ישעיה יא): כי מלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים. הינו בחינת מימי הדעת, שיוצאין מן הסטרא־אחרא וחוזרין אל הקדשה, שעל־ידי־זה נעשין גרים, ונתגדל כבודו יתברך, שזהו בחינת רעמים, בחינת: אל הכבוד הרעים, כי הרעש והפרסום שנתפרסם כבודו יתברך על־ידי הגרים, זה בחינת רעמים, שהם קול רעש גדול. כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות נט): מאי רעמים. ענני דשפכי מיא להדדי. ענני דשפכי מיא, זה בחינת הסטרא־אחרא, שהיא בחינת (איכה ג): סכת בענן לך מעבר תפלה, הינו הקלפות המעכבים את התפלה – כשחוזרים ושופכים מימי הדעת שבלעו, זה בחינת: ענני דשפכי מיא. ואז נתגלה כבודו יתברך, בבחינת: וכבוד ה’ נראה בענן (שמות טז), וזהו בחינת רעמים כנ”ל. ועל־כן צרוף “גרים” הוא ראשי־תבות: ר’עם ג’בורתו מ’י י’תבונן (איוב כו), כי גרים הם בבחינת רעמים כנ”ל: