# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/977/8/5/

ועל־ידי התגלות הכבוד, על־ידי־זה בא התפשטות הנבואה. כי הנבואה באה מבחינת שרשי נפשות ישראל, שהם בחינת שבעים נפש, בבחינת (דברים י): ב’שבעים נ’פש י’רדו א’בותיך – ראשי־תבות “נביא”. ושרש הנפשות הוא בחינת כבוד, בבחינת (בראשית מט): בסדם אל תבא נפשי, ובקהלם אל תחד כבודי. ועל־כן על־ידי התגלות הכבוד, שהוא בחינת שרש הנפשות, על־ידי־זה בא התפשטות הנבואה.

וזה בחינת (שבת צב): אין הנבואה שורה אלא על חכם, גבור ועשיר. כי כל בחינות אלו הם בבחינת כבוד, שמשם נמשך הנבואה. חכם – בבחינת (משלי ג): כבוד חכמים ינחלו. גבור – בבחינת (תהלים כד): מי זה מלך הכבוד, ה’ עזוז וגבור. עשיר – בבחינת (בראשית לא): ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה.

וזה בחינת (ברכות ג): אוי לי שהחרבתי את ביתי, ושרפתי את היכלי, והגליתי את בני לבין אמות העולם. החרבתי את ביתי – זה בחינת פגם התפלה, כמו שכתוב (ישעיה נו): כי ביתי בית תפלה. ושרפתי את היכלי – זה בחינת פגם הכבוד, בחינת (תהלים כט): ובהיכלו כלו אומר כבוד. והגליתי את בני – זה בחינת בטול הנבואה, שבאה מנפשות בני־ישראל, בחינת: ב’שבעים נ’פש י’רדו א’בותיך מצרימה. כי גלות בני־ישראל הוא בחינת בטול הנבואה, שבאה מנפשותם כנ”ל: