# ח.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/1048/8/

יום טוב קדש קורא ומכריז ומגלה את הרצון, שהכל ברצונו יתברך ואין שום חיוב הטבעי כלל. כי בכל יום טוב ויום טוב עשה השם יתברך עמנו אותות נוראות שהם הפך הטבע: בפסח - יציאת מצרים, שהוציאנו ממצרים באותות נוראות; בשבועות - מתן תורה, שנתן את התורה באותות נוראות; בסכות - הקף ענני כבוד; שעל ידי כל אלו האותות והמופתים נוראים שעשה עמנו בכל השלש רגלים, נתגלה שהכל ברצונו יתברך לבד, ואין שום חיוב הטבע כלל. אך צריכין להטות אזנו ולבו היטב לשמע קול הקריאה הקדושה הזאת, ועל ידי זה זוכין לשמחת יום טוב, כי כל אחד כפי מה שזוכה לשמע בלבו קול הקריאה הנ”ל של יום טוב, שהכל ברצונו יתברך לבד - כמו כן זוכה לשמחת יום טוב. וכל זה זוכין על ידי צדקה (עין ‘צדקה’ אות ל”ח), על כן צריכין להרבות בצדקה קדם כל רגל, כדי לזכות על ידי זה לשמחת יום טוב בשלמות:	(ח”ב תורה ד’ אות ו’ ט’)