# יג.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/1091/13/

צריך לידע קדם למודו, שבשעה שיושב ללמד - הצדיק שבגן עדן צית לקליה, וצריכין לקשר את עצמו עם התנא או הצדיק שחדש וגלה זאת התורה שלומד, ועל ידי זה נעשה נשיקין, בחינת התדבקות רוחא ברוחא, וגורם תענוג גדול להתנא. ועל ידי זה יזכה לתשובה, לחדש ימיו שעברו בחשך. וכל זה כשלומד תורה לשמה, כדי לקיים מצות תלמוד תורה ששקול כנגד כלם, ולזכות לקיום התורה על ידי זה; אבל כשלומד רק שלא לשמה, בשביל שיהיה נקרא למדן וכיוצא, אזי נבלה טובה הימנו, ובודאי אינו יכול לדבק את עצמו עם רוח התנא, ועל ידי זה אינו רואה האמת, ונעשה שונא וחולק על צדיקי אמת כנ”ל. וזהו גלות השכינה, שהתורה שבעל פה היא בגלות בפה הלמדן:	(תורה י”ב אות א’)