# מח.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/1091/48/

על ידי למוד הפוסקים מבטלין המחלקת בשרשו, ועל ידי זה נתבטל המחלקת למטה, ונתבטל המחלקת של היצר הרע שבלבו, שהם הקשיות והכפירות ובלבולי אמונה שעולים על לבו, שעל ידי זה נחלק לבו מהשם יתברך ואינו יכול להתפלל כראוי. כי עקר מניעות התפלה, שאינו מתפלל בכונה כראוי, הוא רק מחמת שאין האמונה בשלמות; כי באמת אם היה האדם יודע ומאמין בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו, והקדוש ברוך הוא עומד עליו בשעת התפלה, ושומע ומאזין ומקשיב כל דבור ודבור של התפלה - בודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד לכון את דבריו; רק מחמת שאין חזק כל כך בזה, מחמת זה אינו מתלהב כל כך ואינו מדקדק כל כך. וכל זה נמשך ממחלקת היצר הרע שבלב; על כן התקון לזה: למוד הפוסקים, שעל ידי זה נמשך שלום ונתבטל מחלקת היצר הרע שבלב, ואזי אין לבו חלוק מהשם יתברך, ואז יוכל לעבד את ה’ בכל לבבו, בשני יצרין, ונפתחו לו שערי השכל, שיודע להשיב על אפיקורסות שבלבו, וזוכה להתפלל כראוי בכל לבבו באמת:	(תורה ס”ב ב’)