# ב.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/1228/2/

כשבאים על מחשבתו הרהורי זנות, והוא משבר תאותו ומסיח דעתו מהם - זהו עקר תשובתו ותקונו על פגם הברית שפגם מקדם כל אחד כפי ענינו, כי זהו בחינת תשובת המשקל ממש. על כן אל יפל בדעתו כשרואה שמתגברים עליו הרהורים רעים ומגנים מאד, כי אדרבא, זהו דיקא תקונו ותשובתו, כי דיקא על ידי זה שבאים עליו עתה ההרהורים והוא מתגבר עליהם, על ידי זה דיקא הוא עקר תקונו ותשובתו כנ”ל. ובזה הוא מוציא ניצוצי הקדשה שנפלו על ידי פגם הברית, ואזי זוכה לתקון הברית, ועל ידי זה זוכה להזדכך החכמה והקול וכו’ (כמו שנתבאר בפנים), וזוכה לשלום, שעל ידי זה יכולין למשך כל העולם לעבודתו יתברך:	(תורה כ”ז אות א’ ב’ ו’ ח’)