# לו.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/1309/36/

תִּקּוּן שֶׁל הִרְהוּרֵי זְנוּת שֶׁבָּא לָאָדָם: שֶׁיֹּאמַר “שְׁמַע” וּ”בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד”, וְאָז כּוֹלֵל נִשְׁמָתוֹ בִּשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ, וּמַפְרִישׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ מִנִּשְׁמַת עֵרֶב רַב הַבָּאִים מֵאִשָּׁה זוֹנָה שֶׁהִיא שִׁפְחָה בִּישָׁא, שֶׁמִּשָּׁם בָּאָה הַתַּאֲוָה הַזֹּאת שֶׁכּוֹלֶלֶת כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת:	(תורה ל”ו אות ג’)