# לז.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/1309/37/

וְכָל זֶה כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הִרְהוּר בְּאַקְרָאִי בְּעַלְמָא, אֲזַי דַּי לוֹ בַּאֲמִירַת שְׁנֵי פְּסוּקִים הַנַּ”ל, אֲבָל אִם הוּא חַס וְשָׁלוֹם רָגִיל בְּהִרְהוּר שֶׁל הַתַּאֲוָה הָרָעָה הַכְּלָלִית רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַפְרִיד מִמֶּנָּה - אֲזַי צָרִיךְ גַּם כֵּן לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת בִּשְׁעַת קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁיִּבְכֶּה וְיוֹרִיד דְּמָעוֹת בְּשָׁעָה שֶׁיֹּאמַר “שְׁמַע” וּ”בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד”:	(תורה ל”ו אות ד’)
