# ט.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/150/9/

עַל יְדֵי קִלְקוּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הָעֲשִׁירוּת שֶׁבָּא עַל יְדֵי הַכַּעַס, עַל יְדֵי זֶה נִפְגָּם שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ. אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִכַּעַס, וּכְשֶׁבָּא לְאֵיזֶה כַּעַס הוּא מִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וּמַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְכוֹבֵשׁ כַּעֲסוֹ - עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת, וְעַל יְדֵי זֶה מַגְדִּיל שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ, וְזוֹכֶה לְשֵׁם טוֹב, וְכָל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים לְהִכָּלֵל בְּנַפְשׁוֹ, וְזוֹכֶה לְקָרֵב נְפָשׁוֹת הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - שֶׁזֶּה עִקַּר כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:	(תורה נ”ט אות ה’)