# טז.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/152/16/

כְּשֶׁהַדּוֹר אֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת פִּיהֶם, עַל יְדֵי זֶה נִכְשָׁלִים חַס וְשָׁלוֹם כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר בְּגֵאוּת. עַל כֵּן צְרִיכִין אֵלּוּ הַכְּשֵׁרֵי הַדּוֹר לְהִתְבּוֹנֵן מְאֹד בְּהַגְּדֻלָּה וְהַהִדּוּר וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁמַּגִּיעַ לָהֶם לְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ, מְעַט אוֹ הַרְבֵּה, לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בְּגֵאוּת שֶׁהִיא גָּלוּת הַשְּׁכִינָה חַס וְשָׁלוֹם:	(תורה נ”ח אות י’)
