# ד.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/1784/4/

עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת שִׂכְלוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, שֶׁלֹּא יִכְנֹס בְּתוֹךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה וְלֹא שׁוּם חָכְמָה חִיצוֹנָה. כִּי כָּל הָרָעוֹת וְכָל הַפְּגָמִים וְהַחֲטָאִים בָּאִים מִפְּגַם הַמַּחֲשָׁבָה חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי שֶׁמַּנִּיחִין לִכְנֹס בְּהַמַּחֲשָׁבָה חַס וְשָׁלוֹם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת הוּא כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְגָרֵשׁ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מִדַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ; כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, וּכְשֶׁמְּקַדֵּשׁ שִׂכְלוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, עַל יְדֵי זֶה מַגְבִּיהַּ וּמֵשִׁיב הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ, וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה:	(תורה ל”ה אות א’ ב’)
