# י.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/204/10/

קֹדֶם שֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת “הַשְׁמֵן לֵב וְכוּ’”, הַיְנוּ שֶׁלִּבּוֹ אָטוּם, וְאָזְנָיו סְתוּמִים, וְעֵינָיו עִוְרִים - מִלִּרְאוֹת הָאֱמֶת וּלְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה. אֲבָל כְּשֶׁמְּדַבֵּק עַצְמוֹ לַצַּדִּיקִים, וּמְקַבֵּל מֵהֶם עֵצוֹת - אֲזַי נִפְתָּח לְבָבוֹ וְעֵינָיו וְאָזְנָיו, וְרוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ וּמֵבִין הָאֱמֶת, וְזוֹכֶה לִתְשׁוּבָה:	(תורה ז’ אות ה’)
