# ק.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/204/100/

הַצַּדִּיקִים מַנְהִיגֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים הֵם מְגָרְשִׁין מִלֵּב יִשְׂרָאֵל הַמָּרָה שְׁחֹרָה וְהָעַצְבוּת, וְעַל יְדֵי זֶה הֵם יְכוֹלִין לִבְעֹר וּלְהִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. גַּם לִפְעָמִים בּוֹעֵר הָאָדָם בְּיוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, חוּץ מִן הַמִּדָּה, וְגַם זֶה אֵינוֹ טוֹב, כִּי זֶה מִבְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה, וְנִקְרָא ‘הֲרִיסָה’; וְהַצַּדִּיקִים מַשְׁגִּיחִים גַּם עַל זֶה, לְהַכְנִיעַ הָרוּחַ סְעָרָה, שֶׁלֹּא יִבְעֲרוּ יוֹתֵר מֵהַמִּדָּה רַק לֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יִתְלַהֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה:	(ח”ב תורה ט’)
