# מ.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/204/40/

המתקרבים לצדיקי אמת, יש בהם ארבע בחינות שחשבו רבותינו זכרונם לברכה לענין ארבעה שנכנסו לפרדס: כי יש מי שמקבל דרך ישרה מהרב, ונעשה איש כשר עד סופו, וזה בחינת “נכנס בשלום ויצא בשלום”; ויש בחינת “הציץ ונפגע, הציץ ומת”, דהינו שנתלהב יותר מדי, יותר מהמדה, ועל ידי זה יכול למות או לצאת מדעתו, אך גם עליהם נאמר: “צדיקים ילכו בם”; אבל יש מי שפורש לגמרי ומתרחק מן הצדיק, ונעשה מתנגד ולץ, וזה בחינת ‘אחר’ שקצץ בנטיעות. כי הצדיק והרב שבדור, צריך שיהיה לו שני הכחות שיש להתורה, סם חיים וסם מות, באפן שיהיה אפשר להמתקרב אליו לקבל כרצונו, “צדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו”: אם הוא חפץ באמת - יזכה לקבל מהרב דרך ישרה ועצות טובות לשוב להשם יתברך; ואם לאו, והוא בא בעקמומיות, וטינא יש בלבו - יוכל גם כן למצא בהרב מה שהוא רוצה, דהינו שימצא בו דבר שיכפר בכל ויתרחק לגמרי, וזה בחינת “ופשעים יכשלו בם” רחמנא לצלן:	(תורה ל”א אות ט’)