# ו.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/204/6/

בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּא אֵצֶל תַּלְמִיד חָכָם יְסַפֵּר לְפָנָיו כָּל לִבּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה אַתָּה נִכְלָל בָּאֵין סוֹף. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֵידַע שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, וִיבָרֵךְ עַל הַכֹּל ‘הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב’; וְזֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא:	(תורה ד’ אות ט’)
