# סב.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/204/62/

עַל יְדֵי הַצַּדִּיק מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת מַיִם קָרִים לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ הָעֲיֵפָה, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל לִבּוֹ, בִּבְחִינַת “כָּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְנָה וְכוּ’” שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה. וְזֶהוּ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק לַלּוֹמֵד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר; כִּי כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק, אֲזַי מַשְׁפִּיעַ לוֹ בְּחִינַת מַיִם קָרִים לְהַחֲיוֹתוֹ כָּרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, לְפִי מַה שֶּׁנַּפְשׁוֹ עֲיֵפָה, אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר - אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ הָעֲיֵפָה כָּרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ בְּכָל עֵת:	(תורה ס”ז אות ח’)