# עג.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/204/73/

הָאֱמוּנָה לְבַדָּהּ שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיק וּמְקָרֵב עַצְמוֹ אֵלָיו, אֲפִלּוּ אִם לֹא יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כְּלָל - זֶה בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד; כִּי עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה וְהַהִתְקָרְבוּת לְבַד נֶאֱכָל הָרָע שֶׁלּוֹ, וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַצַּדִּיק. וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, אֲבָל מִי שֶׁנּוֹסֵעַ וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לַצַּדִּיקִים בִּשְׁבִיל כַּוָּנָה אַחֶרֶת - לֹא יוֹעִיל לוֹ הַהִתְקָרְבוּת כְּלָל:	(תורה קכ”ט)