# כא.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/212/21/

כְּשֶׁאָדָם יוֹשֵׁב לְדַבֵּר מֵחֲבֵרוֹ זֶה בְּחִינַת יוֹמָא דְּדִינָא, כִּי הוּא יוֹשֵׁב וְדָן אֶת חֲבֵרוֹ. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מִזֶּה מְאֹד, וּלְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיטֵב אִם הוּא רָאוּי לָזֶה, לִשְׁפֹּט אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ; וּמִי הוּא שֶׁיָּכוֹל לֵידַע וּלְהַגִּיעַ לִמְקוֹם חֲבֵרוֹ - כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ:	(ח”ב תורה א’ אות י”ד)