# ז.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/212/7/

תקון הדבור, הוא על ידי התורה שלומדים בעניות ובדחקות, בעת שצר לאדם. ועל ידי זה נמשך עליו חוט של חסד, ומגרש כל בעלי הדין וכל סטרא דמסאבא, ועל ידי זה מתקן הדבור ומעלהו לשרשו, ואזי הדבור יוצא בשיר ושבח והלל להקדוש ברוך הוא, שזוכה להתפלל להודות ולהלל להשם יתברך. ועל ידי זה יזכה לדבר בינו לבין קונו בשלהבת הגבורות, ויעורר את עצמו לעבודת השם יתברך, עד שיזכה לדבור אמת, למבחר האמת שיש בהדבור, הינו שידבר לפני השם יתברך באמת גדול לאמתו, ויפרש כל שיחתו, וידבר בחמימות שבלב דברי אמת שבלב בהתעוררות בתשובה, עד שיראה פחיתותיו וגדלת הבורא, עד שיבוא לבושה גדולה על ידי זה, להתביש מלפניו יתברך על גדל פשעיו וכו’. ועל ידי זה יזכה לאור התפלין, שהם בחינת דבקות להשם יתברך, שהם בחינת קרון אור הפנים. ועל ידי זה מוחלין לו כל עוונותיו, ומדבק את עצמו בעץ החיים: (עין ‘בושה’ אות ב’):	(תורה ל”ח אות ד’ ה’ ו’)