# ד.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/218/4/

כפי מה שזוכה כל אחד לפעל ביום כפור בקשת “סלח נא” וכו’ - כמו כן הוא זוכה לקדשת חנכה; כי קדשת חנכה נמשך על ידי הסליחה של יום הכפורים. כי חנכה הוא בחינת חנכת הבית המקדש, שעל ידי מצות חנכה אנו ממשיכין על עצמנו קדשת הבית המקדש, שזה זוכין על ידי הסליחה על העוונות שפועלין ביום הכפורים כמבאר בפנים. ועקר קדשת הבית המקדש שממשיכין בחנכה, הוא לזכות לדעת הקדוש, לידע ולהודיע כי ה’ הוא האלקים, ולזכות לצאת על ידי זה מעוונות, שזהו עקר הרחמנות על ישראל (ועין ‘תוכחה’ אות י”ז ו’צדיק’ אות צ”ו), ולהמשיך הארת הדעת הקדוש לבנים ותלמידים לדורות לנצח. ולזכות על ידי זה להשגת המקיפין הקדושים שהם עקר שעשוע עולם הבא, שהם נמשכין על ידי הדלקת השמן הקדוש של נר חנכה. ולזכות על ידי זה לפרנסה קדושה הנמשכת מרצון העליון, שיכולין לזכות על ידה בשעת האכילה להארת הרצון המפלג, שיכסף וישתוקק להשם יתברך ברצון מפלג בלי שעור. ומאליו יבין האדם, שחנכה כזה אי אפשר לזכות כי אם על ידי התקרבות לרב ומנהיג שהוא רחמן אמתי (עין ‘צדיק’ אות צ”ו), אשרי הזוכה למצא אותו:	(ח”ב תורה ז’ אות ב’ י’ י”א)