# יב.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/2304/12/

כְּשֶׁזּוֹכֶה לְאֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת, שֶׁיִּתְנוֹצֵץ לוֹ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם, לְצַמְצֵם הַמֹּחַ וְהַדַּעַת שֶׁלֹּא יֵצֵא מִגְּבוּל שֶׁלּוֹ. כִּי אֲפִלּוּ בִּקְדֻשָּׁה אָסוּר שֶׁיִּהְיֶה הַמֹּחַ מְשׁוֹטֵט בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי כָּל בְּרִיָּה יֵשׁ לוֹ דַּי וּגְבוּל בֶּאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּתוֹ, שֶׁאָסוּר לוֹ לָצֵאת חוּץ מֵהַגְּבוּל, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הֲרִיסָה חַס וְשָׁלוֹם:	(ח”ב תורה ה’ אות ז’)