# טז.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/309/16/

כלל גדול בעבודת ה’: שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום שעומד בו, הן בעסק הפרנסה והצטרכותו צריך שלא יחשב מיום לחברו כמובא בספרים, וכן בעבודת ה’ לא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום ואותה השעה לבד. כי כשרוצין לכנס בעבודת ה’ נדמה להאדם כאלו הוא משא כבד, ואי אפשר לו לשא משא כבד כזאת; אבל כשיחשב שאין לו רק אותו היום - לא יהיה לו משא כלל. גם שלא ידחה עצמו מיום ליום לאמר: מחר אתחיל, מחר אתפלל בכונה ובכח כראוי וכיוצא בזה; כי אין לו להאדם בעולמו כי אם אותו היום ואותה השעה שעומד בו, כי יום המחרת הוא עולם אחר לגמרי. “היום אם בקולו תשמעו”, ‘היום’ דיקא:	(תורה רע”ב)