# כז.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/309/27/

צָרִיךְ כָּל אָדָם לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם. אֲבָל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּעַצְמוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, וְגַם כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו אֵצֶל חֲבֵרוֹ, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר הַדִּבּוּר מִלֵּב חֲבֵרוֹ תֵּכֶף; כִּי עַל יְדֵי יִרְאָה דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, וְגַם יֵשׁ קִיּוּם לִדְבָרָיו אֵצֶל חֲבֵרוֹ:	(ח”ב תורה ז’ אות ד’ ה’)
