# ד.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/309/4/

מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז, הינו סודות התורה שיתגלו לעתיד, צריך להעלות מדת היראה לשרשה. וזה זוכין על ידי משפט, שהוא בחינת התבודדות ושיחה בינו לבין קונו, שמפרש כל לבו לפני השם יתברך, ושופט ודן את עצמו על כל עסקיו; ובזה יסיר מעליו כל הפחדים, ויעלה היראה מנפילתה. כי כשאין האדם דן ושופט את עצמו, אז דנין ושופטין אותו למעלה, ואזי הדין נתלבש בכל הדברים, וכל הדברים שבעולם נעשים שלוחים למקום לעשות בזה האיש משפט כתוב, הינו שיכול לקבל ענשו ודינו על ידי כל הדברים שבעולם. כמו שרואין בחוש כשמגיע להאדם איזה דין ויסורין חס ושלום, על פי רב הם באים על ידי סבה קלה, על ידי דבר קטן, שלא היה עולה על הדעת שעל ידי דבר קטן כזה יתגלגל לו חולאת ויסורים כאלה חס ושלום; אך כל זה מחמת שהדין שעליו מלמעלה נתלבש בזה הדבר כדי לעשות בו המשפט המגיע לו.

וכל זה כשאין האדם דן ושופט את עצמו בעצמו, אבל כששופט את עצמו בעצמו כנ”ל - אזי נתבטל הדין שלמעלה, ואינו צריך להתירא ולפחד משום דבר, כי אין דינו מלבש בהם, כי כבר בטל מעצמו הדינים על ידי שדן את עצמו בעצמו, ואין היראה מתלבשת בשום דבר לעורר את האדם, כי הוא בעצמו נתעורר. ובזה מעלה את היראה לשרשה, שיהיה לו רק יראת ה’, ולא יראה אחרת. ועל ידי זה יזכה לאור הגנוז כנ”ל:	(תורה ט”ו אות א’ ב’)