# יב.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/353/12/

רקודין של מצוה, כגון ששותה יין בשבת ויום טוב או בחתנה של מצוה או בשארי סעודת מצוה, ושותה במדה, וכונתו לשמים, לזכות לשמחת ישראל, לשמח בהשם יתברך אשר בחר בנו מכל העמים וכו’, ונתעורר לשמחה על ידי זה עד שנמשך השמחה לתוך הרגלין, דהינו שמרקד מחמת שמחה - על ידי זה מגרש החיצונים הנאחזים בהרגלין, וממתיק ומבטל כל הדינים, וזוכה לקבל כל הברכות; וההתלהבות הזאת של הרקודין היא “אשה ריח ניחוח לה’”. אבל מי שמרקד בהתלהבות היצר, היא בחינת אש זרה, והיין ששתה הוא בחינת יין המשכר, שמשם אחיזת החיצונים חס ושלום. נמצא: רקודין דקדשה ממתיקין הדינים כמו פדיון:	(תורה מ”א)
