# יג.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/353/13/

כל התאוות באים מכח המדמה, כח הבהמיות. והתגברותו הוא על ידי עצבות, שהוא רוח נכאה, רוח רעה; ועל ידי זה התגברות השכחה, ששוכח תכליתו ואינו זוכר בעלמא דאתי כראוי לזכר בכל יום בכלל ובפרט (כמו שנתבאר ב’זכרון’ באות ד’). ועל כן צריכין להתגבר להיות בשמחה תמיד, שעל ידי זה עקר הכנעת המדמה, ועל ידי זה יזכה לזכר בעלמא דאתי בכל יום כנ”ל:	(תורה נ”ד אות ה’)