# כז.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/353/27/

על ידי מרה שחרה ועצבות, המח והדעת בגלות, וקשה לו לישב דעתו לשוב אל ה’, ומחמת זה הוא רחוק מהשם יתברך; כי עקר מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך, הוא מחמת שאינם מישבין עצמן היטב מה התכלית מכל העולם. אבל על ידי שמחה המח מישב, ויכולין לישב עצמו היטב, כי שמחה היא עולם החרות, ועל כן כשמקשר שמחה לדעתו אזי דעתו בחרות ואינו בגלות, ויוכל להנהיג המח והדעת כרצונו, לישב דעתו היטב מה התכלית מכל עניני העולם הזה; ועל ידי זה ישוב אל ה’:	(ח”ב תורה י’)