# ד.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/376/4/

לפי השלום שבדור - כן יכולין למשך את כל העולם לעבודתו יתברך, לעבדו שכם אחד; כי על ידי השלום שיש בין בני אדם הם מדברים זה עם זה, והם חוקרים זה עם זה מה הוא התכלית מכל העולם כלו ומהבליו, והם מסבירים זה לזה האמת, שסוף כל סוף אין נשאר מהאדם כלום כי אם מה שהכין לעצמו לאחר מותו לעולם הנצחי, כי אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב וכו’, ועל ידי זה ישליך כל איש את שקר אלילי כספו, וממשיך ופונה את עצמו להשם יתברך ולתורתו ועבודתו, ומקרב את עצמו אל האמת.

אבל כשאין שלום חס ושלום, מכל שכן כשיש מחלקת חס ושלום, אזי אין מתועדין יחד זה עם זה, ואין מדבר אחד עם חברו מהתכלית, ואפלו כשמתועדים יחד לפעמים ומדברים יחד, אין נכנסין דבריו בלב חברו מחמת הנצחון והמחלקת והשנאה והקנאה; כי מחלקת ונצחון אינו סובל האמת, כמבאר במקום אחר. נמצא שעקר ההתרחקות מהשם יתברך של רב בני אדם, הוא על ידי המחלקת שנתרבה עכשיו בעוונותינו הרבים, המקום ירחם:	(תורה כז, א)