# ב.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/409/2/

צריך לקדש את פיו, וחטמו, ועיניו, ואזניו. דהינו שישמר את עצמו מלהוציא שקר מפיו, וכן משאר דבורים פגומים; ויהיה לו יראת שמים, שעל ידי זה מקדש החטם; ויהיה לו אמונת חכמים, שעל ידי זה מקדש האזנים, ושומע לדבריהם; ויעצים עיניו מראות ברע. ועל ידי זה זוכה לדעת שלם, ויגיע לשכל שהוא בחינת שפע אלקי, שהוא בחינת רוח הקדש. גם על ידי שהוא ענו, שפל וסבלן, ולא יחרה אפו על בזיונו, על ידי זה מקדש החטם בשלמות. גם על ידי מה שאדם הוא “נאמן רוח מכסה דבר”, שנזהר מלגלות סוד שאין צריכין לגלותו, על ידי זה מקדש את האזנים:	(תורה כ”א)