# ב.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/439/2/

אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל תּוֹכָחָה וּמוּסָר מִמּוֹכִיחֵי אֱמֶת כִּי אִם עַל יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת יָדַיִם לְקַבֵּל הַמּוּסָר עַל יָדָם; אֲבָל עַל יְדֵי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם הוּא בָּא לִכְפִירוֹת וְלֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת וּלְכַמָּה מִינֵי לֵיצָנוּת, וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלָל הַמּוּסָר שֶׁל מוֹכִיחֵי אֱמֶת. עַל כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הָאֱמוּנָה מְאֹד שֶׁלֹּא תִּתְקַלְקֵל חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה, וְהִיא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה; וְאָז יִשְׁמַע וִיקַבֵּל מוּסַר אֱמֶת, וְיָשֹׁב אֶל ה’ וִירַחֲמֵהוּ:	(תורה כ”ב אות ב’)