# טו.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/474/15/

כשאדם עושה איזה מצוה, יש כח בהמצוה לילך ולעורר כל העולמות לעבודת השם יתברך. ועל ידי זה נמשך ברכה לכל העולמות. ועקר הברכה שנשפע מלמעלה הוא שכל, וכשבא למטה - נעשה לכל אחד ואחד כפי רצונו; בכן מי שהוא בעל נפש צריך לכון רצונו שימשיך ברכת השכל. וצריך להמשיך אמונה לתוך ברכת השכל, כי אין לסמך על שכל בעצמו כידוע.

גם על ידי פנימיות הברכות שנמשכין על ידי המצוות נתברך המישב והמסדר את המחין וכו’, ועל ידי כל זה זוכה להשיג האור שהוא למעלה מנפש רוח נשמה וכו’, שהוא אור אין סוף, שאי אפשר להשיגו בשום שכל כי אם על ידי עשית המצוות בשמחה, ומשיגין אותו בבחינת מטי ולא מטי וכו’, עין בפנים (תורה כ”ד).