# טז.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/474/16/

צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מֵהַמְדַמֶּה וְלַעֲלוֹת אֶל הַשֵּׂכֶל, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אַחַר תַּאֲווֹת הַמְדֻמִּיּוֹת, תַּאֲווֹת הַבַּהֲמִיּוֹת, רַק שֶׁיֵּלֵךְ אַחַר הַשֵּׂכֶל, כִּי הַשֵּׂכֶל מְרַחֵק כָּל הַתַּאֲווֹת לְגַמְרֵי. וְכָל הַתַּאֲווֹת הֵם הֶפֶךְ הַשֵּׂכֶל, וְהֵם רַק בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת; כִּי גַּם בְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ זֶה הַכֹּחַ וְהִיא מִתְאַוֵּית גַּם כֵּן לְתַאֲווֹת אֵלּוּ. וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב זֶהוּ בְּחִינַת שְׁרִירוּת לֵב, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אַחַר הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב וְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ; וְצָרִיךְ לָצֵאת מִשְּׁרִירוּת הַלֵּב, וּלְשַׁבֵּר לִבּוֹ הָאֶבֶן, וְלֵילֵךְ אַחַר הַשֵּׂכֶל:	(תורה כ”ה אות א’)