# לו.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/474/36/

צָרִיךְ הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל מְאֹד עַל דְּרָכָיו, וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב עַל כָּל הַסִּבּוֹת וְהָעִנְיָנִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לוֹ וּמִתְגַּלְגֵּל עִמּוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם. כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ בּוֹ מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה מְשֻׁנִּים מֵחֲבֵרוֹ, וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם אֱלֹקוּתוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית, עַד נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי שֶׁהָאָדָם עוֹמֵד עָלָיו, וּמַזְמִין לוֹ לְכָל אָדָם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה לְפִי הַיּוֹם וּלְפִי הָאָדָם וּלְפִי הַמָּקוֹם, וּמַלְבִּישׁ לוֹ בָּהֶם רְמָזִים כְּדֵי לְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ. בְּכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל זֶה, לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ, לְהִסְתַּכֵּל וּלְהִתְבּוֹנֵן עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְהָבִין מֵהֶם הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ בָּהֶם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בְּכָל פַּעַם מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא. כִּי בְּכָל הָעִנְיָנִים וּבְכָל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וּבְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לָאָדָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכֻלָּם יֵשׁ בָּהֶם רְמָזִים פְּרָטִיִּים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ לָאָדָם בְּכָל פַּעַם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְצָרִיךְ לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ וּלְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה הֵיטֵב:	(תורה נ”ד אות ב’)