# ד.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/474/4/

גַּם עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם הוּא עָנָו, שָׁפָל וְסַבְלָן, וְלֹא יֶחֱרֶה אַפּוֹ עַל בִּזְיוֹנוֹ, עַל יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ הַחֹטֶם בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא “נֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר”, שֶׁכְּשֶׁמְּגַלִּין לוֹ סוֹד הוּא נִזְהָר לְשָׁמְרוֹ לִבְלִי לְגַלּוֹתוֹ לְאַחֵר, עַל יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ הָאָזְנָיִם. וְעַל יְדֵי כָּל זֶה מַמְשִׁיךְ שֶׁפַע הַדַּעַת כַּנַּ”ל:	(תורה כ”א אות ו’)
