# מ.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/474/40/

צריך לדעת, שבכל ההסתרות שבעולם - נעלם בהם השם יתברך. כי יש שתי בחינות הסתרות, כי יש הסתרה, ויש הסתרה שבתוך הסתרה; וכשהשם יתברך נסתר בהסתרה אחת - גם כן קשה מאד למצאו, אך אף על פי כן אפשר ליגע ולחתר עד שימצא אותו יתברך, מאחר שיודע שהשם יתברך נסתר ממנו; אבל כשהשם יתברך נסתר בהסתרה שבתוך הסתרה, דהינו שההסתרה בעצמה נסתרת ממנו עד שאינו יודע כלל שהשם יתברך נסתר ממנו - אזי קשה מאד למצא אותו יתברך. וזה נמשך על ידי רבוי העוונות רחמנא לצלן, כי “עבר ושנה נעשה לו כהתר” - זה בחינת הסתרה אחת, אבל מי שעובר יותר חס ושלום - נופל לבחינת הסתרה שבתוך הסתרה. אבל באמת גם שם, בתוך ההסתרה שבתוך הסתרה, נעלם הוא יתברך, כי בלא חיותו יתברך אין שום קיום לשום דבר שבעולם; על כן בכח עסק התורה יכולים להפך כל ההסתרות לדעת, לידע שגם שם נעלם השם יתברך, אפלו בתקף ההסתרה שבתוך הסתרה, עד שישמע קול הכרוז הגדול של התורה, שמכרזת וצועקת תמיד: “עד מתי פתים תאהבו פתי וכו’”, עד שישוב אל ה’ מכל מקום שהוא:	(תורה נ”ו אות ג’)