# נ.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/474/50/

מי שיש לו דעת שלם, הוא יודע שכל הזמן של העולם אינו כלום, כי עקר הזמן הוא מחסרון הדעת, אבל כל מה שהשכל נתגדל יותר - הוא רואה ומבין בטול הזמן ביותר, (ועין בפנים שמסביר זאת היטב). וגם בחוש רואין פריחת הזמן מאד מאד, כצל עובר ממש וכענן כלה וכו’. ואם תשים לב לזה - תנצל מדאגות עולם הזה הרבה, ותתחזק הרבה לחטף ולחטף בכל פעם כל מה שתוכל שיצליחך לנצח, ששם הוא למעלה מהזמן לגמרי, כי הוא עולם הנצחי:	(ח”ב תורה ס”א)