# ט.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/474/9/

עקר האדם הוא השכל והדעת, ועל כן במקום שחושב השכל - שם כל האדם. על כן צריך לברח מאד ממחשבה רעה, כדי שלא יקנה מקומו שם חס ושלום. וצריך לכף ולהכריח את עצמו למחשבות טובות, כדי שיזכה לידע ולהשיג בידיעת השם יתברך, ונמצא שהוא שם ממש, ונכלל בו יתברך; וכל מה שיודע יותר - הוא נכלל בו יותר, וזוכה לחיים נצחיים, וזוכה לשלמות הדעת, ונצול מכל החסרונות כנ”ל:	(תורה כ”א אות י”א)