# יח.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/515/18/

כשאדם עומד להתפלל, אזי באים מחשבות זרות וקלפות ומסבבין אותו, ונשאר בחשך, ואין יכול להתפלל. ותכלית התקנה לזה, שתראה שיצאו הדבורים מפיך באמת; ועל ידי התבה היוצאת מפיך באמת, היא תשים לך פתח בחשך שאתה נצוד בו, ותזכה להתפלל היטב (ועין בפנים, מבאר יותר בזה, וגם שזה עצה גדולה לכל דרכי עבודת ה’, עין שם בסימן ט’). והעקר שבתפלתו ותחנתו ושיחתו, אף על פי שאי אפשר לו לדבר שום דבור מגדל החשך והבלבול המסבב אותו מאד מאד מכל צד, אף על פי כן על כל פנים יראה לדבר הדבור באמת, באיזה מדרגה נמוכה שהוא, כגון למשל שיאמר: “ה’ הושיעה וכו’” - באמת; אף על פי שאינו יכול לדבר בחיות כראוי, אף על פי כן יכריח עצמו על כל פנים לדבר הדבור באמת בפשיטות, כפי מה שהוא. ועל ידי זה יאיר לו האמת שיוכל להתפלל בחסדו הגדול יתברך, ועל ידי זה הוא מתקן ומקים כל העולמות:	(תורה ט’ אות ג’)