# כט.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/515/29/

כשאנו קוראין להשם יתברך בתארים של בשר ודם בתפלות וברכות, והוא נמצא לנו בכל קראנו אליו - זה חסד השם יתברך; כי אם לא היה חסדי השם יתברך - לא היה כדאי לקרא ולכנות אותו יתברך בתארים ושבחים ותבות ואותיות, אבל זה הכל חסד השם יתברך. ומזה ראוי לאדם להתעורר ולהתלהב מאד בתפלה, כשיזכר גדלת הבורא יתברך כפום מה דמשער בלבה, שהוא מרומם ומנשא מאד מכל אלו השבחים והתארים, רק מאהבתו וחמלתו וחסדו הגדול נתן לנו רשות לקרות אותו בתארים אלו ולהתפלל לפניו, כדי שנזכה להתדבק בו יתברך; על כן ראוי לומר על כל פנים אלו התבות והתארים בלב שלם ובכונה גדולה במסירת נפש, מאחר שאנו זוכין בחסדו לקרות אותו בתארים אלו:	(תורה ט”ו אות ה’)