# לג.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/515/33/

כל אדם יש לו בחינת נגלה ונסתר, שהם בחינת תורה ותפלה, וצריך כל אדם לעלות בכל פעם מדרגא לדרגא, לעשות מהנסתר נגלה. וזה זוכין על ידי למוד תורה ורבוי תפלות, שצריך ללמד תורה ולהרבות בתפלה להשם יתברך עד שיגלה לו השם יתברך הנסתר ממנו, ויהיה נעשה מהנסתר נגלה, ויהיה לו נסתר גבוה יותר; ואחר כך יתפלל עוד, עד שיתגלה לו גם הנסתר הזה, וכן בכל פעם ילך מדרגא לדרגא גבוה יותר, לבקש בכל פעם מהשם יתברך להשיג הנסתר הגבוה יותר, עד שישיג וכו’, עד שיהיה נכלל בתחלת האצילות, ואחר כך יהיה נכלל באין סוף, ואז יזכה לתורת ה’ ותפלת ה’ באמת.

ועל ידי דרך זה זוכין לשמחה; ועל ידי השמחה זוכין לעזות דקדשה, שעל ידי זה נכנסין אל הקדשה, להתקרב לצדיקי אמת לקבל מהם האמונה הקדושה בשלמות גדול. וכל זה זוכין על ידי תפלה בכונה שלמה, כי תפלה בכונה כוללת הכל; ועקר התפלה היא על ידי היראה, שהיא הבושה מהשם יתברך לבל יחטא חס ושלום, ועל ידי זה זוכין לכל הנ”ל. ועל ידי זה זוכין שיהיה לו בחינת ידים לקבל מוסר ממוכיחי אמת, ועל ידי זה נתבטל גרוש ומחלקת מן העולם, ונתרבה שלום בעולם, ונעשה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, ונתתקן הקדשה ונחתמת בבחינת ‘חותם בתוך חותם’:	(תורה כ”ב אות י’)