# נג.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/515/53/

גַּם צָרִיךְ לְתַקֵּן בִּתְפִלָּתוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: א) צָרִיךְ הַמִּתְפַּלֵּל לְתַקֵּן בִּתְפִלָּתוֹ, לְהַעֲלוֹת אֶת הַנּוֹפְלִים בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, לְהַעֲלוֹתָם בִּתְפִלָּתוֹ לָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית, שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה, וְלִקְבֹּעַ בְּלִבָּם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה. ב) צָרִיךְ לְכַוֵּן מְאֹד בִּתְפִלָּתוֹ, וְעַל יְדֵי כַּוָּנַת הַלֵּב שֶׁבַּתְּפִלָּה מְתַקֵּן אֶת לֵב הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַפִילוֹסוֹפְיָא, שֶׁלֹּא יַחֲטִיא אוֹתָם שִׂכְלָם. ג) עַל יְדֵי תְּפִלָּה בַּשְּׁלֵמוּת הָרָאוּי, הוּא מְבַטֵּל כָּל הַחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשֹּׂנְאָיו, כִּי הוּא מְהַפֵּךְ כָּל הַחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת לְכָבוֹד:	(תורה נ”ה אות ו’)