# נח.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/515/58/

עקר שלמות התפלה הוא מי שזוכה לבוא אל התכלית, לעשות אחד מכל התפלה. כי כשאדם עומד להתפלל, כשמתחיל לומר תבה הראשונה, כגון תבת ‘ברוך’, תכף כשיצאה האות ראשונה מהתבה, כגון אות ב’ מתבת ‘ברוך’ - אזי האות מבקש ומתחנן מהנפש לבל תפרד ממנו, ואינה מנחת את הנפש לילך ולדבר יותר, כי האות מחבקת ומלפפת את הנפש, ומבקש אותה לבל תפרד ממנו; ומכל שכן כשגומר תבה אחת - אזי כל התבה מחבקת ואוחזת את הנפש, ואינה מנחת אותה לילך ממנה, לדבר שארי דבורי התפלה.

כי כשאדם עומד להתפלל ומדבר דבורי התפלה אזי הוא מלקט ציצים ופרחים ושושנים נאים, כאדם ההולך בשדה ומלקט שושנים ופרחים נאים אחת לאחת, עד שעושה אגדה אחת, ואחר כך מלקט עוד אחת לאחת, ועושה אגדה אחרת, ומחברם יחד, וכן הולך ומלקט ומקבץ כמה וכמה אגדות יפים ונאים; כמו כן הוא הולך בתפלה מאות לאות עד שנתחברים כמה אותיות, ונעשה מהם דבור ותבה, ואחר כך הולך ומחבר עוד כמה אותיות, ונעשה מהם תבה שניה וכו’, ואחר כך נתחברים שתי התבות, ואחר כך הולך ומלקט יותר, עד שגומר ברכה אחת, ואחר כך מלקט יותר ויותר, והולך מאבות לגבורות, ומגבורות לקדשות, וכן הולך להלן יותר; מי יפאר גדל פאר הלקוטים והקבוצים שאדם מלקט ומקבץ בדבורי התפלה.

וכשהדבור יוצא, והדבור הוא יוצא מהנפש, ובא ונשמע לאזניו, אזי הדבור מבקש מהנפש לבל תפרד ממנו, ותכף כשיצאה האות ראשונה מהתבה - אזי האות מחזקת בו ואינה מניחה אותו לילך יותר, מכל שכן כשגומר תבה שלמה, שאזי התבה אוחזת בהנפש ומחבקת ומלפפת אותה לבל תלך ותפרד ממנו: כי איך תוכל לילך ממני, הלא אתה רואה את יקר יפיי וזיוי ותפארתי, כי הלא אני תבת ‘ברוך’, ושמע נא מה שאתה מדבר, והשמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך, ואיך תוכל לילך ולהפרד מאתי; והן אמת שאתה צריך לילך יותר, כדי ללקט עוד סגלות יקרות וחמודות גדולות - אבל איך תוכל להפרד מאתי ולשכח אותי; על כל פנים תראה שבכל מקום שתלך ותבוא לשם, לא תשכח אותי ולא תפרד ממני.

על כן עקר שלמות התפלה, הוא כשזוכה לעשות אחד מכל התפלה, וכשעומד בתבה האחרונה של התפלה - יהיה עדין עומד בתבה הראשונה, שעל ידי זה לעולם אינו נפרד מאות ראשונה של התפלה, אפלו בגמר התפלה; ואז התפלה בשלמות. אבל לזכות לזה אי אפשר כי אם על ידי הצדיק הגדול האמתי, שהוא בחינת ‘בעל השדה העליונה’, שהוא יכול להביא את כל אחד אל התכלית הטוב האמתי, שהוא כלו טוב, כלו אחד; ועל ידי זה יזכה לעשות אחד מכל התפלה, שזהו עקר שלמות התפלה כנ”ל (עין ‘צדיק’ אות נ”ח):	(תורה ס”ה אות ב’)