# ס.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/515/60/

מִי שֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה; וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ נִצְרָךְ לָהֶם בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, אֲבָל יֵשׁ לוֹ תַּאֲוָה שֶׁל כָּבוֹד וַחֲשִׁיבוּת - הוּא גַּם כֵּן בִּכְלָל נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, כִּי הוּא נִצְרָךְ לְכָבוֹד וַחֲשִׁיבוּת שֶׁלָּהֶם; וּמִי שֶׁהוּא בִּבְחִינָה זֹאת, אֲזַי יָכוֹל לִפֹּל בְּשֶׁקֶר גָּדוֹל בִּתְפִלָּתוֹ, דְּהַיְנוּ לַעֲשׂוֹת תְּנוּעוֹת בְּשֶׁקֶר בִּשְׁבִיל בְּנֵי אָדָם, מֵאַחַר שֶׁהוּא נִצְרָךְ לָהֶם בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא.

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא אִישׁ כָּשֵׁר קְצָת, וְאֵינוֹ צָבוּעַ וְשַׁקְרָן גָּמוּר, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת בְּאֵיזֶה בְּחִינָה כַּנַּ”ל - קָשֶׁה לוֹ מְאֹד שֶׁתִּהְיֶה תְּפִלָּתוֹ בֶּאֱמֶת גָּמוּר לַאֲמִתּוֹ. כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים, וּמִתְבַּיְּשִׁים בְּעַצְמָן לְהִתְפַּלֵּל בְּשֶׁקֶר גָּמוּר מַמָּשׁ, וְרוֹצִים לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת; אֲבָל הָאֱמֶת הוּא הַרְבֵּה מְאֹד, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ וְעוֹשֶׂה אֵיזֶה תְּנוּעָה אוֹ אֵיזֶה הַמְחָאַת כַּף וְכוּ’ בִּשְׁבִיל אֵיזֶה פְּנִיָּה, בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה אוֹ כָּבוֹד, וּמַמְצִיא לְעַצְמוֹ סִבּוּבִים בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ בֶּאֱמֶת לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ הַתְּנוּעָה בִּתְפִלָּתוֹ, וּמְכַסֶּה הַשֶּׁקֶר בֶּאֱמֶת; אֲבָל בּוֹחֵן לִבּוֹת יוֹדֵעַ שֶׁאֵין זֶה אֱמֶת, כִּי הָאֱמֶת הוּא רַק אֶחָד, בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה אַחֶרֶת.

וְעַל כֵּן מִי שֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת בְּאֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁהוּא כַּנַּ”ל, קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל בָּרַבִּים, כִּי בָּרַבִּים נוֹפְלִים עָלָיו פְּנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּשְׁקָרִים הַמְכֻסִּים בֶּאֱמֶת כַּנַּ”ל. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים אָז לֹא יִהְיֶה בִּכְלָל נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, רַק יָשִׂים שִׂבְרוֹ וּבִטְחוֹנוֹ עַל ה’ אֱלֹקָיו בֶּאֱמֶת, וְלֹא יַחֲשֹׁב בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה שׁוּם בֶּן אָדָם וְשׁוּם בְּרִיָּה כְּלָל; וְאָז יוּכַל לַעֲמֹד בֵּין אֲלָפִים אֲנָשִׁים - וּלְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ לְשׁוּם בְּרִיָּה לֹא לְפַרְנָסָה וְלֹא לְכָבוֹד וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר, רַק שִׂבְרוֹ עַל ה’ אֱלֹקָיו:	(תורה ס”ו אות ג’)