# עה.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/515/75/

אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָאָדָם יָכוֹל לְדַבֵּר כְּלָל, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת מִגֹּדֶל הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁלּוֹ וּמֵרִבּוּי צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק אָז דַּיְקָא לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לִקְרֹא לַה’ מִתּוֹךְ הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק. כִּי עִקַּר הַהִתְעוֹרְרוּת הוּא שֶׁיִּתְעוֹרֵר הָאָדָם מִן הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק תְּחִלָּה, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה אַחַר כָּךְ עַל פִּי רֹב לָבוֹא לְהַרְחָבָה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ כָּרָאוּי, עַד שֶׁיָּכוֹל לָבוֹא לִבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא שֶׁנִּתְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ הַמֵּצַר וְהַמְּרִירוּת כָּזֶה:	(תורה רע”ט)
