# עו.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/515/76/

עַל פִּי רֹב אֵין הָאָדָם יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּחֵשֶׁק וְחִיּוּת כָּרָאוּי, מֵחֲמַת רִבּוּי הַנְּפִילוֹת שֶׁנּוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ קֹדֶם הַתְּפִלָּה, עַל יְדֵי שֶׁיְּחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ וְיִמְצָא בְּעַצְמוֹ אֵיזוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, כִּי בְּוַדַּאי אֵיךְ שֶׁהוּא, אַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי כְּבָר עָשָׂה כַּמָּה וְכַמָּה מִצְווֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם מְעֹרָבִים בִּפְנִיּוֹת וּפְסֹלֶת הַרְבֵּה, אַף עַל פִּי כֵן עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת; וְעַל יְדֵי זֶה יְחַיֶּה וִישַׂמַּח אֶת עַצְמוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי (עַיֵּן ‘הִתְחַזְּקוּת’ אוֹת כ”ו וכ”ז):	(תורה רפ”ב)