# יא.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/537/11/

כָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁאָדָם נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ הֵם עַל יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי זֶה עִקַּר הַנְּפִילָה, שֶׁנּוֹפֵל לִשְׁמָד וַעֲבוֹדָה זָרָה. עַל כֵּן כְּשֶׁחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְגָרֵשׁ אוֹיְבָיו שֶׁל הַצַּדִּיק, הוּא מַפִּיל אֶת הָאוֹיֵב לְתַאֲוַת מָמוֹן, כִּי אֵין נְפִילָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְהַכְּלָל כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלוֹקוֹת: כָּל מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר אֶת הַבְּרִית יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ וְכוּ’, וְכָל הַמְקֹרָבִים לְצַדִּיק זֶה שֶׁהוּא שׁוֹמֵר אֶת הַבְּרִית בְּיוֹתֵר - יְכוֹלִים לְהַפִּיל אֶת חַבְרֵיהֶם מִמַּדְרֵגָתָם; וְהַנְּפִילָה הִיא שֶׁנּוֹפְלִים לְתַאֲוַת מָמוֹן. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלוֹקֶת עָלָיו, שֶׁלֹּא יִפֹּל לְתַאֲוַת מָמוֹן חַס וְשָׁלוֹם:	(תורה כ”ג אות ג’)