# יג.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/537/13/

כל המצוות שאדם עושה אותם בלא ממון, הינו שאינו רוצה להפסיד ממון בשביל המצוה - עדין אין המצוה בשלמות כי עדין אינה בבחינת אמונה שהיא עקר השלמות. אבל כשתחשב כל כך המצוה אצלו עד שאין מרגיש בהפסד ממון, ומוציא ומפזר ממון בשביל המצוה - זאת הבחינה נקרא אמונה; כי עקר אמונה היא בממון, כשמשבר תאות ממון ששם פנים דקדשה כנ”ל:	(תורה כ”ג אות ה’)