# כט.

> מקור: https://rabenu.app/books/likuteyetzot/537/29/

כָּל עִסְקֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁמִּתְגַּלְגְּלִים וּבָאִים הַסְּחוֹרוֹת וְהַחֲפָצִים מֵאָדָם זֶה לְאָדָם אַחֵר - הַכֹּל כְּפִי הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבָּהֶם; וְלִפְעָמִים צָרִיךְ שֶׁיֵּצֵא הַחֵפֶץ מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת אַחֵר וְאַחַר כָּךְ יַחֲזֹר לִרְשׁוּתוֹ, הַכֹּל כְּפִי הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדָּבָר וּכְפִי הַחֶלְקֵי נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בְּכָל עֵת וּזְמַן. עַל כֵּן אֵין לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה בְּשׁוּם דָּבָר, לִדְחֹק עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר לִמְכֹּר דַּוְקָא אוֹ לִקְנוֹת דַּוְקָא בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁחָפֵץ, כִּי לַכֹּל עֵת כְּפִי בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת וּכְפִי חֶלְקֵי נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה שֶׁבָּאָדָם כַּנַּ”ל:	(תורה נ”ד אות ג’)